להתגבר על הפחד – שימוש במסורים לעבודה בעץ

עד גיל 24 פחדתי להתקרב למסורים

פחד ממסורים זה נושא שאני נתקלת בו לא מעט עם התלמידים שלי ובניסיון לבחון דרכים שונות להתמודד עם האתגר הזה, באופן טבעי גרם לי לנסות לחזור ולשחזר למה ומתי פיתחתי את הפחד ממסורים הזה שליווה אותי חלק גדול מחיי… ואיך התגברתי עליו.

אני אחת שאין לה זיכרון ארוך טווח חזק במיוחד, אבל את חוויית העבודה הראשונה שלי בעץ אני זוכרת , זה היה בכיתה ה׳ – למדתי בקיבוץ בדרום הארץ ושם היתה סדנת עץ רצינית ומאובזרת עם כל סוגי המסורים ( מסור שולחן, מסור סרט, מסור נימה, מסור פנדל…)

אני זוכרת את המורה עושה לנו סיבוב והסבר קצר על כל מסור ודי מהר מאד ניגשנו לעבודה ואני זוכרת שהרגשתי שזה לא יכול להיות… הרי נגרות זה תחום של מבוגרים, זה תחום  רציני, שקול, מחושב – כל מה שאני לא הייתי או לפחות ככה הרגשתי, באיזה קטע נותנים לי כזאת אחריות?..

אני זוכרת שלפני כל שיעור היו לי דפיקות לב מאד חזקות מהתרגשות – הייתי נכנסת לסדנה הזאת עם ערבוב של רגשות – בין המוקסמת למהופנטת, מכל הכלים, מהריח המיוחד של העץ, ובמקביל גם מאד חוששת להתקרב… כל הזמן קיננה בי המחשבה שכל תנועה לא נכונה יכולה להוריד לי אצבע

  וגם מבחינה חושית הרגשתי מוצפת מהרעש והעוצמה של כלים בפעולה (ידוע שפעם הכלים היו הרבה יותר רועשים מהיום)

לא העזתי אפילו לנסות, ויתרתי מראש – וזה נגמר בזה שביקשתי מהמורה לחתוך עבורי ונהנתי מכל שאר שלבי העבודה. אבל זאת ללא ספק הנקודה שבה פיתחתי את האמונה שמסורים זה מפחיד וזה לא בשבילי.

את התיקון שלי עברתי 14 שנה מאוחר יותר, למדתי תואר ראשון באמנות והוראה במדרשה לאומנות בבית ברל, שם הייתה סדנת עץ מדהימה עם כל הכלים וכדי לעבוד שם חייבים לעבור הדרכת בטיחות. הגעתי מאד סקפטית – אני זוכרת שנכנסתי וחשבתי ״טוב עדיף שאעשה את ההדרכה שרק ירשם שעברתי, למקרה שאצרך פה ושם…אבל פה אני לא מתכוונת לעבוד״

ועברתי את ההדרכה שהכילה בעיקר – דגשי בטיחות – איך עובדים נכון, איפה עומדים, במה נעזרים, עברנו על כל מיני תרחישים שונים שיכולים לקרות ואיך להתמודד איתם…

פתאום קיבלתי תמונה כל כך יותר מלאה, חלקים שלמים בפאזל שאולי פעם היו מובנים מעליהם ובעצם לא אמרו לי אותם או שאמרו ולא חזרו על זה מספיק פעמים וזה לא נקלט

התמונה המלאה הזאת גרמה לי לתחושת ביטחון שאני יכולה. וכך לאט לאט ככל שעבדתי יותר, פיתחתי ביטחון ביכולות שלי וגם בהתמודדות שלי עם הפחד

אני לא אשכח ששנה אחרי, ביום הולדת שלי, הברזתי משיעור כדי ללכת לעבוד בסדנת עץ, כי מגיע לי לעשות משהו שאני באמת אוהבת ביום הזה! והרגשתי סיפוק כל כך גדול, הרבה בזכות היכולת התמודדות עם הפחד

באותו יום גם הבנתי שזה זה… זה מה שאני רוצה לעשות.

ואם יש משהו שאני לוקחת מסיפור החוויה האישי שלי – זה את החשיבות של בשלות ובטיחות בעבודה – זאת הסיבה שהשיעורים הראשונים, בכל הקורסים שלי, תמיד יהיו מוקדשים ללמידה והטמעה של עבודה בטיחותית לפני הכל

החוויה הזאת גרמה לי להבין בדיוק עד כמה חשובה המסגרת, הכללים האלה שנותנים ביטחון ונותנים זמן להתבשל עם הפעולות בצורה שהיא לא מאיימת ומרתיעה. כמובן שגם הגיל שיחק פה תפקיד אבל זה ממחיש כמה החוויה מייצרת זכרונות ואמונות שמעצבים אותנו לאורך זמן.. וכמה אחריות יש לנו כמורים לאפשר חוויה שהיא חיובית ולא מאיימת או מתסכלת.

בתוכנית הלימודים שלנו, אנחנו תמיד נתחיל עם מסור ידני, בשלב הזה אני לומדת המון על התלמידים שלי – רק מהתבוננות בתגובות שלהם לעבודה הראשונית, מה שמאד עוזר לי לנתב את העבודות בהמשך למקום שמקדם אותם במגוון רחב של מובנים.

בהמשך אני יכולה להכניס מסורים חשמליים אחרי שבחנתי את מידת האחריות והבשלות של התלמיד

אז לסיכום מרכזת כמה דגשים חשובים למתחילים והם תקפים לילדים וגם מבוגרים:

– תקדישו לפחות  2-3 שיעורים ללמוד / ללמד איך לעבוד בטיחותי

– שימו לב לתגובות שלכם / של הילדים – האם הם מראים פחד או חוסר מוכנות כלשהם – במידה וכן תנו להם לצפות מהצד. לפעמים זה כל מה שהם צריכים כדי לפתח ביטחון.

– תנו דוגמא – אם אתם רוצים ללמד אותם לעבוד בטיחותי חשוב מאד שגם אתם תעבדו כך

– תנו להם להכנס לדמות – תאמינו או לא, אביזרי בטיחות (אוזניות, משקפי מגן, כפפות) הם כמו תחפושת שעוזרת לילד להכנס לתפקיד – כמו במשחק, מה שמאד יכול לתרום לשיתוף הפעולה ולמוטיבציה גבוהה.

תזכרו שעבודה בטיחותית נותנת שקט נפשי וכך מאפשרת לנו באמת להתרכז בעבודה עצמה, מונעת טעויות ומאפשרת ביצועים יותר טובים.

רוצים לקבל קובץ מעוצב עם כל כללי הבטיחות? שתוכלו להדפיס ותלות בפינת העבודה …

הכניסו את הפרטים ומיד תקבלו